רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

חגים בראי יהודי- חברתי

ממזרח שמש > קטלוג קורסים > חגים בראי יהודי- חברתי

חגי תשרי – ראש השנה ויום הכיפורים

בין בקשת סליחה למחילה
נבחן את מנהג בקשת הסליחה מההורים בערב יום הכיפורים לאורן של מערכות יחסים שיש בהן בקשת סליחה וקושי לסלוח.

בין אדם לחברו
"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירַצה את חברו" (משנה, יומא ח, ז).
במפגש נעמוד על המתח בין העבירות שבין אדם למקום לבין העבירות שבין אדם לחברו, ונבדוק את התלות ההדדית המתקיימת ביניהן.

סוכות

ארבעת המינים
מנהג נטילת ארבעת המינים מתפרש במסורת כמשל לדרך שבה ניתן ליצור חברה שבה גיוון אנושי וחומות הפרדה נמוכות.
במפגש נכיר את הקשר בין התבדלות גיאוגרפית, לחיוב לבנות סוכה בתחילת הסתיו.

חנוכה

נר איש וביתו
נלמד על תפקיד המשפחה בשימור המסורת והעברתה ועל שימור המסורת ככלי לחיזוק המעמד החברתי.

בין נר דולק ללהבה בוערת
שורשי מצוות הדלקת הנרות בחנוכה מגלים כי הוצעה דרך נוספת להדלקת הנרות. שתי הדרכים שהוצעו להדלקת הנרות מקבלות משמעות ייחודית בהקשר לשינוי ותיקון חברתי, הנלחמות בחושך באמצעות אור בעוצמות שונות ובתהליכים שונים.

ט"ו בשבט

לאכול וליהנות – כולם חייבים
מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט מגדיר את האכילה וההנאה בכלל כערך הנפגש באחריות לעני. ערכים אלה עולים ממנהגי החג וממצוות מתנות עניים. נבקש לדון דווקא בקשר בין שני הערכים הללו ולא בהתנגשותם.

פורים

מיד ליד
דרך ייחודית העולה ממנהג הנתינה מיד ליד בפורים, חוברת לסיפור מנהיגותה של אסתר במגילה, וביחד הם סוללים דרכים להובלת שינוי חברתי.

אסתר המלכה – מהפך
סיפור המגילה מתאר את המהפך שעברה אסתר מאדישות וחוסר מעורבות למנהיגות ונטילת אחריות, ומעורר אותנו לבדוק מתי אנחנו בוחרים להיות מעורבים ומתי אדישים, ומהם המחירים האישיים שגובה נטילת אחריות.

פסח

גלגל חוזר בעולם
העיון במנהגם הייחודי של יהודי צפון אפריקה לסובב את קערת הפסח מעל ראשי המסובים בזמן אמירת "הא לחמא עניא", מוביל לבירור משמעויות חינוכיות הקשורות ללימוד ולחסד.

יום העצמאות

לכמה מולדת זקוק האדם?
תולדות היהודים בתפוצות תבל לעומת החיים בבית הלאומי מועמדים אלו מול אלו, ומציבים שאלות נוקבות בנוגע לקשר שבין יהדות, חברה ומדינה.

ל"ג בעומר

הילולא לבר יוחאי
ל"ג בעומר נקשר במסורת לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי ולהילולא הנערכת לכבודו. סביבם מתקיים דיון על הדרה חברתית והפנמתה ועל יישומם של ערכים חדשים-ישנים בתהליך של תיקון.

שבועות

חיבור – תיקון – חיבור
מנהג תיקון ליל שבועות משקף שורה של ערכים, המחברים בין עולמות שונים, ואשר ניתן ליישמם בתהליך תיקון אישי וחברתי.
מסירה ומסורת
חג מתן תורה מזמן לנו שאלות הנוגעות לדרכי הנחלת המסורת והערכים הכלולים בה מדור לדור
רות ובועז מצדקה לצדק
במפגש ננסה לברר מדוע המגילה נקראת דווקא על שמה של רות, מדוע זכתה להיות סבתו של דוד המלך, ומה מסמלת דמותו של בועז.
נתינה וקבלה במגילת רות
שאלות סביב מידת האחריות שנושאת החברה כלפי העניים החיים בקרבה וסביב מערכת היחסים בין הנותן והמקבל צצות ועולות לאורך כל השנה, אולם מגילת רות מאפשרת לנו לעסוק בשאלות אלו מזווית נוספת.

ט"ו באב

בין ט"ו באב לפמיניזם
נכיר את מקורות החג המלמדים על דרכים אפשריות לחיזוק מעמד הנשים ומעמדן של אוכלוסיות מוחלשות בכלל.