"ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי לכל דבריו" (רמב"ם הלכות עירובין פרק ב הלכה טז) מה קורה ליהדות כשהיא פועלת במרחב החילוני? האם היהדות יכולה להמשיך להתקיים כמשפחה גם בעידן המודרני המזמן חילון?
ביהדות אירופה נסתמנו שלוש תשובות עיקריות: יהדות כדת; יהדות כהתנגדות למודרנה; יהדות כלאום – התשובות הללו פיצלו את היהדות והן מוכרות היום בישראל כמתח בין חילוניים לדתיים וחרדים.
האם המפגש של יהודי ארצות האסלאם עם החילון מזמן תשובות מעניינות נוספות? מהי תשובת ה"מסורתי" לשאלות אלו? איך מגיבים חכמי הספרדים ליהודי המסורתי?