אלי ברקת
אלי ברקת, ראש בית המדרש "ממזרח שמש" וסמנכ"ל כל ישראל חברים
אלי נשוי ואב לארבעה. נולד וגדל בבת ים וחולון. בכיתה ט' עבר לגור וללמוד בפנימיית בויאר בירושלים. שם היה שותף בהקמת בית כנסת של הפנימייה, הפעיל עד היום. התגייס לשירות צבאי קרבי בגולני ושירת כקצין חי"ר. למד לימודי אסלאם ומזרח-תיכון באוניברסיטה העברית. בזמן לימודיו היה שותף להקמת עיתון סטודנטים בעל אופי חתרני – "הינשוף", שדן בנושאים חברתיים בוערים. במקביל היה שותף להקמת קבוצת הסטודנטים "צ"ח – סטודנטים לצדק חברתי". במסגרת פעילות זו קיימו הרצאות, הפגנות, והוציאו כתב-עת שנקרא "עזות מצח".
במסגרת לימודי התואר השני, למד בתוכנית אישית בנושא מיעוטים מוסלמים במזרח אסיה ובאפריקה, וכתב עבודת תזה בנושא האורמו – מיעוט מוסלמי באתיופיה. אלי השלים את חובותיו לתואר שני, אך לא נבחן בבחינה המסכמת. תוך לימודי התואר השני החל לעבוד בבית הלל, שם ניהל את המחלקה הישראלית. בשנת 2000 הציג מודל לעבודה עם ישראלים. בעקבות כך, הוחלט שבית הלל ימקד את פעילותו בסטודנטים ישראלים, לצד פעילותו הרגילה עם סטודנטים יהודים מצפון אמריקה. המודל הופעל בהצלחה, ובעקבותיו הוקמו שמונה בתי הלל ברחבי הארץ. "בית הלל" שם במרכז את הסיפור היהודי של הסטודנט. כל סטודנט יכול לספר את הסיפור באופן המתאים לו, כך שנפתחים מאה שערים למחויבות יהודית, כל אחד ושערו הוא. הפעילות צמחה וגדלה כך שאלפי ישראלים הגיעו לפעילויות, ואלי מונה למנהל בית הלל באוניברסיטה העברית. בפעם ראשונה מונה ישראלי יליד הארץ, ומחנך שאינו רב בהסמכתו.
בד בבד עם עבודתו בבית הלל, פעל באייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך, שימש רכז עיוני לתלמידי תואר שני, והיה שותף להקמת התוכנית "גשר לאוניברסיטה" להנעת תלמידי תיכון ללימודים אקדמיים. במקביל היה שותף להקמת "הקשת הדמוקרטית המזרחית", הקים עם משה שריקי וחברים נוספים את "נוער צדק-חברתי", והיה חבר הנהלת "מעיין החינוך הדמוקרטי".
כחלק מפעילות "מכון מעיינות" שהקים ד"ר מאיר בוזגלו, אלי היה שותף בהקמת "קהילה לומדת מזרח", בה נטלו חלק קבוצת פעילים חברתיים ירושלמים, ששאפו להכיר את תרבות וחכמת המזרח. גרעין זה היה שותף להקמת "ממזרח שמש", בו אלי היה חלק מקבוצת העמיתים.
אלי מנהל את ממזרח שמש מזה כשמונה שנים, ותוך כדי עבודתו שימש גם כיו"ר רשת בתי הדרש בישראל, וכיו"ר פנים – איגוד ארגוני התחדשות יהודית בישראל. אלי מונה כסמנכ"ל חינוך של כי"ח. "באופן אישי ממזרח שמש מצליח להכיל שלוש יסודות שהיו קיימים בי כל הזמן; הסנטימנט היהודי, הפעילות החברתית והזהות המזרחית. שלוש אילו יכולים להיות מאוד גועשים, יש בהם פוטנציאל גדול לעשיית דברים חיוביים, אבל הם יכולים להיות גם רדיואקטיביים. הדרך בה "ממזרח שמש" מטפל ביסודות אילו היא בדרך מאוד עדינה וחיובית, הבאת בשורה של "בעד" ולא "נגד". העבודה ב"ממזרח שמש" נעשית מתוך הבגרות והבשלות שלי לעבוד עם יסודות אלו בצורה מטיבה. כמאמר הנביא – וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג, כ).