מושגי יסוד

אחריות חברתית

עשיית הישר והטוב (דברים ו', יז), הן בין אדם לחברו והן בין החברה לאדם. תיקון עולם, אתיקה ומוסר, הגינות, שמירת כבוד האדם, דאגה לזכויות החלש, דאגה לסביבה, לצד תרומה לקהילה, התנדבות ופילנתרופיה.

מחויבות יהודית

יהדות לא רק כמקור השראה, ולאו דווקא כמקור סמכות. "והוי זהיר לקרות בתורה תמיד אשר תוכל לקיימה, וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" (אגרת הרמב"ן) – מחויבות לקיים, חופש בחיפוש.

שפה יהודית-חברתית

הצבה של ערך האחריות החברתית במרכז המסורת היהודית. לימוד מקורות בעזרת "משקפיים חברתיות". ליבון סוגיות חברתיות תוך לימוד מקורות, חילוץ עקרון מוסרי מנחה ובניית השקפה יהודית על סוגיות חברתיות.

הכשרת פעילים

"קול המון כקול שדי" – יצירת קאדר של פעילים מתוך הציבור הרחב. הכשרה דרך הבנת הסוגיות היהודיות-חברתיות; יצירת מחויבות, כלים ועוצמה לטיפול בסוגיות הללו ולקיחת חלק בפעולה ממשית בעולם המעשה.

טיפוח מנהיגים

אף "שאין לך אדם שאין לו שעה" (אבות ד, ג)  – איתור מנהיגים שצמחו תוך לימוד ועשייה, וכבר הגיעו לעמדות השפעה. טיפוח המנהיגים דרך הבנת הסוגיות היהודיות-חברתיות; בניית חזון לשינוי ומחויבות לטיפול בסוגיות הללו כדי לרתום פעילים נוספים ולהוביל פעולה ממשית בעולם המעשה.

ערבות וצדק

ע"ץ החיים של מסורת ישראל. "כל ישראל ערבים זה בזה" (ספרא ויקרא כו) – אחווה בסיסית, הרגשת כל מחסורם, התחייבות לקיום חיובם. "ואני בצדק אחזה פניך" (תהילים יז, טו) – צדק כמרכז הפעילות הדתית, צדק במובן הראשוני – צדקה, צדק כיציאה כנגד עוול, צדק-חברתי כקול מצפון אחראי לכלל ישראל.

מסורת ישראל

המסורתי כחולייה בשרשרת: נאמנות ומסירות לסיפור היהודי כפי שנמסר בדורות עברו ופתוח לפרשנות כפי שראוי להימסר לדור הבא.

ניסיון החיים היהודי-מזרחי

המסורת היהודית העשירה והחיונית של היהודים הספרדים ויהודי ארצות האסלאם – מאגר גדול של יצירות הגות ותרבות במיוחד בתחומי הפרשנות, ההלכה, מחשבת ישראל, השו"ת, המוסר, הפיוט והחיים הקהילתיים; המפגש הפתוח והפורה של מסורת זו עם המודרנה ועם החילון, מפגש המפורר את הדיכוטומיות שבין "דתיים" ל"חילוניים"; העלייה לארץ, וההכרות האינטימית עם סוגיות חברתיות של צדק. יהדות כמשפחה; מסורתיות; זהות יהודית מתונה, מכילה, שאינה כופה את ערכיה; יהדות שבמרכזה ערכים חברתיים – מוסריות, אתיקה, אנושיות. כל אלו – הן "מתנות" שראוי לחלוק עם כל החברה הישראלית, כך שניסיון החיים היהודי-מזרחי אינו מוגבל למזרחים בלבד, ויש בו כדי להפוך למבנה של זהות חוצת עדות, ליצור בסיס משותף שאינו מגזרי, ושכולל את החברה הישראלית כולה. "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד". (דניאל, יב, ג)

חיפוש חומרי לימוד

  • חומרי לימוד

  • ממזרח שמש ב - YouTube

    ממזרח שמש ב - Facebook