ממזרח שמש – מסורת של אחריות חברתית

"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:"

אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר:
כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ:

אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל אֶל דָּל; בְּיוֹם רָעָה,יְמַלְּטֵהוּ ה'.

אזהרה שנייה בגמילות חסדים, שיהו שמשיו עניי ישראל ולא יקנה עבדים. וכמו שמצינו בפרק הזהב (בבא מציעא ס:) שלא רצה רבא לקנות אותו עבד, דאמר ליה: זבנן (קנה אותי), ואמר ליה: יהיו עניים בני ביתך, שטוב לתת לחמו לעניים והם ישרתוהו, ולא שיוציא ממונו לקנות עבדים אשר לא מבני ישראל המה…

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ: לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'.