ממזרח שמש – מסורת של אחריות חברתית

המציאות החברתית בישראל נעשית עם השנים פחות שוויונית. זכויות חברתיות כמו הזכות לדיור, בריאות וחינוך הולם, הולכות ונשחקות. מגמות הפירוק והפיצול הולכות ומתרחבות. מגמות אלו אינן גזירות גורל.

"העסקה פוגענית" הוא מושג המבטא שלל תופעות של פגיעה מהותית בזכויות בסיסיות של עובדים: פגיעה בביטחון התעסוקתי, העדר הגנה מפני פיטורין שרירותיים, תנאי עבודה לא הוגנים, שכר נמוך, הפרת חוקי העבודה והמנוחה, ניצול וכדומה.

הגידול הניכר בהיקף העוני הופך בשנים האחרונות לתופעה המאיימת על דמותה של החברה הישראלית. נראה כי דרכי ההתמודדות של החברה והרשויות בתופעת העוני, קשורה בקשר ישיר לעמדות של קובעי המדיניות והציבור כלפי עניים.

במערכות חינוך תחרותיות, הישג הלומדים נקבע ע"י הכישרון והמאמץ שלהם ולא ע"י בחירה מראש, הכישלון איננו סופי וגם ההישגים אינם מובטחים.

תנאי החיים של קבוצות וקהילות נקבעים במידה רבה ע"י מדיניות התכנון, חלוקת משאבי הקרקע, תכנון והעדר התכנון. כאשר תכנון נעשה באופן בלתי שוויוני הוא עלול לפגוע בחלוקת משאבים צודקת, בזכות לרמת חיים מספקת ולרמה הולמת של תשתיות.

כמעט לא חולף יום ללא דיווחים על אלימות כלפי נשים. הן מוכות ונרצחות, ומקלטי הנשים מלאים עד אפס מקום, ומספרם אינו מספיק למלא את הצרכים. האלימות גוברת, וגילוייה לא פוסחים על אף שכבה באוכלוסייה.

"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב);"כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה" (מתוך ההכרזה לבאי עולם בדבר זכויות האדם). הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות.

שכר מחייה בכבוד הוא שכר מינימום המחושב כשכר של משרה מלאה המאפשר למשפחה קיום מעל לרמה של קו העוני. שכר מחייה בכבוד בישראל גבוה, כעת, משכר המינימום הקבוע בחוק. בעקבות עתירות של ארגונים חברתיים …

סלקציה במערכת החינוך מתקיימת דרך הצבת חסמים בדרכם של תלמידים בכניסה למסגרות חינוך בהם הם מעונינים ללמוד. מסגרות חינוך יכולות להצהיר על סלקטיביות ולקיימה באופן סמוי.

הזכות לדיור היא אחת הזכויות החברתיות הבסיסיות, המאפשרות לאדם חיים בכבוד. בעלות על דירה היא נכס רב-דורי, המשמש עוגן למשפחות השרויות במצוקה כלכלית.

ניטרליות היא עקרון מכונן של מערכת המשפט. לעיתים תכופות המשפט מוטה באופן מובנה לטובת הצד החזק, מי שיש בידו כח פוליטי, כלכלי, חברתי, נהנה לעיתים מהזכויות, שמעניקה המערכת המשפטית והוא חסין יותר מפני פגיעתו.

צדק חלוקתי עוסק בחלוקת המשאבים והתגמולים בחברה על בסיס שלושה מדדים: הוגנות, שוויון, וצורך. החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שהעניקה פיצויים בקרקע ובכסף לקיבוצים ומושבים, תמורת הסכמתם לשינויי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה, תעשייה, מסחר, תיירות וקיט…

הסדרי מדינת הרווחה קבעו מערך זכויות חברתיות שעל המדינה מוטלת חובה לממשן באמצעות הספקת שירותים חברתיים ורשת ביטחון סוציאלית. עקרונות של צדק חברתי מאפשרים קיומן של זכויות אלו.