בצדק אחזה פניך שערי לימוד יהודי-חברתי המציאות החברתית בישראל נעשית עם השנים פחות שוויונית. זכויות חברתיות כמו הזכות לדיור, בריאות וחינוך הולם, הולכות ונשחקות. מגמות הפירוק והפיצול הולכות ומתרחבות. מגמות אלו אינן גזירות גורל. הן תוצאה ישירה של מערכת ערכים נעדרת צדק וערבות חברתית.
הנחת היסוד שלנו היא כי הרצון למנוע עושק ולהימנע מעושק הוא מרכיב בסיסי במסורת היהודית שלנו. לכן המציאות החברתית בישראל זועקת לתגובה מוסרית ברוח ערכי המסורת היהודית. תורה ומעשים טובים, כבודם במקומם מונח, אבל אני בצדק אחזה פניך.
הסדרי מדינת הרווחה קבעו מערך זכויות חברתיות שעל המדינה מוטלת חובה לממשן באמצעות הספקת שירותים חברתיים ורשת ביטחון סוציאלית. עקרונות של צדק חברתי מאפשרים קיומן של זכויות אלו.
צדק חלוקתי עוסק בחלוקת המשאבים והתגמולים בחברה על בסיס שלושה מדדים: הוגנות, שוויון, וצורך. החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שהעניקה פיצויים בקרקע ובכסף לקיבוצים ומושבים, תמורת הסכמתם לשינויי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה, תעשייה, מסחר, תיירות וקיט…
ניטרליות היא עקרון מכונן של מערכת המשפט. לעיתים תכופות המשפט מוטה באופן מובנה לטובת הצד החזק, מי שיש בידו כח פוליטי, כלכלי, חברתי, נהנה לעיתים מהזכויות, שמעניקה המערכת המשפטית והוא חסין יותר מפני פגיעתו.
הזכות לדיור היא אחת הזכויות החברתיות הבסיסיות, המאפשרות לאדם חיים בכבוד. בעלות על דירה היא נכס רב-דורי, המשמש עוגן למשפחות השרויות במצוקה כלכלית.
סלקציה במערכת החינוך מתקיימת דרך הצבת חסמים בדרכם של תלמידים בכניסה למסגרות חינוך בהם הם מעונינים ללמוד. מסגרות חינוך יכולות להצהיר על סלקטיביות ולקיימה באופן סמוי.
שכר מחייה בכבוד הוא שכר מינימום המחושב כשכר של משרה מלאה המאפשר למשפחה קיום מעל לרמה של קו העוני. שכר מחייה בכבוד בישראל גבוה, כעת, משכר המינימום הקבוע בחוק. בעקבות עתירות של ארגונים חברתיים …
"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב);"כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה" (מתוך ההכרזה לבאי עולם בדבר זכויות האדם). הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות.
כמעט לא חולף יום ללא דיווחים על אלימות כלפי נשים. הן מוכות ונרצחות, ומקלטי הנשים מלאים עד אפס מקום, ומספרם אינו מספיק למלא את הצרכים. האלימות גוברת, וגילוייה לא פוסחים על אף שכבה באוכלוסייה.
מהי העמדה היהודית בנוגע לשביתה בכלל ולשביתה של נושאי תפקידים כמו מורים בפרט, שהרי בשביתה שלהם יש פגיעה באוכלוסיה אחרת? ישנה אפשרות לעובד לחזור בו מעבודתו גם באמצע היום בתנאי שאין זה פוגע במעביד. העובדים נהגו מאז ומעולם להתאגד ולקבוע כללים לעצמן. במידה והכללים עלולים לפגוע במעביד ראינו שאין לפועל לשנות. מנגד יש אפשרות להגיע לחכם העיר או לרשות המקובלת על מנת לקבוע את הכללים של יחסי עובד מעביר בתחום תנאי שכר וכדומה. חכמי העיר יכולים בשיקול הדעת להחליט על סבירות הדרישות. יש זכות שביתה לעובדים במידה ושכרם אינו מספיק, כמובן לפי היתר הרשות לעצם השביתה. אין הבדל בין עובדים בחברות או עובדים במגזר הציבורי, כולל המורים ואפילו מורים למקצועות הקודש. יש לזכור בענין זה שאחריות הלמידה של הילדים הינה בראש ובראשונה של ההורים, המורים הינם רק שליחים.
מנהיגות סטודנטים בקריית שמונה, פעילים מתראיינים לערוץ הראשון.