תנועת ההתחדשות היהודית בישראל צמחה בקיבוצים, בקרב הדור השלישי למייסדים. ההתרחבות שלה, בתחילת הדרך הותוותה על ידי בני קיבוצים ואלה שלמדו איתם. למרות שהתנועה שאפה, ועדיין שואפת לבטל את ההנגדה והדיכוטומיה שבהגדרות של חילוניות ודתיות, בפועל, היא עובדת בעיקרה עם שני קצוות אלה. אם לחוד ואם במפגשים משותפים מתוך רצון לצור גשר בין עולמות ההולכים ומתרחקים. בתוך כל אלה, כמעט ונשכחת אוכלוסיית התווך – הציבור המסורתי. זו שבאופן טבעי יכלה לשמש כגשר חי, אמיתי ונושם לתהליכי ההקצנה וההתרחקות.

סקר מתווה שנערך עבור הפדרציה היהודית ניו-יורק כמו גם מחקר קהילות לומדות ובתי המדרש, שערך ד"ר גד יאיר עבור קרן אבי חי העלה כי "האוכלוסייה הלומדת בבית המדרש ובקהילות הלומדות היא ברובה "אליטיסטית" – קרי אשכנזית, משכילה וכן מבוגרת יחסית" (שם, עמ' 10). שני המחקרים מצביעים גם על העובדה שההשפעות על האוכלוסייה הזו היו מתונות בעוד ש"אלו שהושפעו בצורה גורפת מהפעילות – היינו, אלו שערכו שינוי מעשי בחייהם ומצהירים על מעורבות בקהילה – הם דווקא חסרי התארים האקדמיים, בעלי הרקע המסורתי-דתי והבלתי מבוססים מבחינה כלכלית" (שם, עמ' 42).

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שארגונים רבים להתחדשות יהודית הצהירו ועשו מאמץ להרחיב את מעגלי הלומדים, ולפתוח את השורות לקהלים נרחבים ומגוונים יותר, אך עדיין החומרים עליהם מבוססים המפגשים עם קהלים אלה עדיין כוללים שילוב של הגות אנשי העלייה השנייה, שירה עברית מודרנית, קטעים מן התלמוד ולעיתים גם דברי רבנים, אשכנזים ברובם אם לא כולם. השפה המזרחית המסורתית מודרת מהם, בעיקר בשל חוסר ידע של המנחים וחוסר נגישות שלהם למקורות אלה. תחושת הבית נמנעת מאותם משתתפים שפתאום, היהדות, זו שאיתה הם מרגישים נינוחים, "מדברת" אליהם בשפה שאינם מכירים, שאותה הם צרכים להתאמץ כדי לרכוש.
תוכנית העמיתים: הרחבת השורות היא תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של 12 מנהיגי ארגוני בתי המדרש, החפצים בהרחבת שורות הלומדים לקהל מזרחי-מסורתי. החיבור בין מקורות היהדות לסוגיות הבוערות בחברה הישראלית כמו גם הרחבת הידע היהודי והזיכרון הקולקטיבי הישראלי במסורת יהדות ארצות האסלאם, מרעננות את השיח הבית-מדרשי, מהוות מודל להרחבת השורות לקהל המזרחי-מסורתי, ומייצרות תשתית חומרים והטמעתם בארגונים.

בכל מחזור, התוכנית מאתרת 5 ארגונים המעוניינים להיכנס לתהליך של "הרחבת השורות" המתפרס על פני שנתיים. בכל ארגון מאותרים 2-3 משתתפים כמובילי התהליך בארגון. התהליך כולל הכשרה של 45 ימי מפגש (30 בשנה הראשונה ועוד 15 בשנה השנייה) במקביל להובלת פרויקט מעשי של "הרחבת השורות" בארגון האם. ימי ההכשרה מוקדשים להפנמת המושג יהדות חברתית והפדגוגיה היהודית-חברתית דרך תהליך בית מדרשי של לימוד מקורות המוביל לבירור ערכי; לחשיפה ולמידה של המסורת היהודית העשירה והחיונית של היהודים הספרדים ויהודי ארצות האסלאם; לעיבוד סדנאי ולרכישת כלים מעשיים, התנסות ובדיקת התקדמות תהליך השינוי בארגוני-האם.

הצלחת התוכנית נמדדת ביצירת תשתית ושימוש בחומרים ע"י מנחי הארגונים עבור הפרויקטים הרגילים של הארגון: תשתית לשפה היהודית חברתית, ותשתית לידע היהודי שמקורו ביהדות ארצות האסלאם. ובטווח הארוך, כניסה והתמדה של קהל מזרחי-מסורתי בפרויקטים הרגילים של הארגונים.

העלות השנתית של תוכנית העמיתים: הרחבת השורות לשנת 2009 עומד על סך של 147,500 $. היתרה לגיוס לשנת 2009 עומדת על סך של 16,500 $.

דו"ח הערכה

רשימת משתתפים

ספריית וידאו

גלריית תמונות

תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של רבני קהילות מכהנים שנת שירות סטודנטים בקהילה

אנשי צוות

אורלי דבוש דרורי יהושע

חומרי לימוד - הרחבת השורות

  • הקדמה
  • חוק חינוך חובה נתפס לרוב כחוק חברתי מתקדם ואנו נוטים לסבור כי מטרתו היא, בין השאר, לדאוג לצרכי החינוך של כלל אזרחי המדינה. ואם לאזרחים זכויות שוות בחוק, ניתן היה לצפות כי צרכים אלה ימומשו באופן שוויוני. מכאן, אפוא, שחובתם של הורים לשלוח את ילדיהם למוסד לימודים מוכר, ואילו האחריות לחינוך עצמו מופקדת בידי המדינה.

  • שמות ומה שבינהם
  • שיעור פתיחה זה מורכב משני חלקים נפרדים: הראשון – הכרות והשני – הצגת התכנית ובניית החוזה עם הקבוצה.ההיכרות בין חברי הקבוצה היא הזדמנות לפתיחת ערוצי התחברות ראשוניים לערכים המרכזיים של "ממזרח שמש".

  • חוליה בשרשרת
  • השיעור עוסק בתרבות ובתכנים המועברים במסורת המשפחה לאורך הדורות. להורים מקום חיוני ביצירת החיבור בין הדורות תוך יציקת משמעות לכל חיבור ולכל חוליה.
    השאלה המרכזית של השיעור היא "מה קיבלתי ומה אני מוסר?".

  • אין כמו אמא
  • ההמשך הטבעי לנושא החיבור בין החוליות בשרשרת הוא השאלה: מהי הדרך להעביר את המסורת בכלל, ואת הערכים החשובים לכל אחד, בפרט? השיעור מציע שתי דרכים מרכזיות בהעברת מסורת וערכים בתוך הבית והמשפחה ואת אופן יישומן.

  • חברה בת קיימא
  • השיעור עוסק בכינון חברה בת-קיימא מנקודת מבט של צדק חברתי ואחריות חברתית.
    העיסוק בחינוך מתוך ראייה חברתית יוצר את הצורך להעמיד תשתית משותפת לחברי הקבוצה בנושא החברתי. נושא זה רחב מאוד.

חלב ודבש בניית אתרים   עיצוב: תמיר כהן  ניהול האתר  מפת אתר  ארכיון