מרח"ב: מנהיגות רבנית לשינוי חברתי - בנשיאות הראשון לציון הרב בקשי דורון נר"ו
תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של רבני קהילות מכהנים, דיינים ורבנים בתחילת דרכם. התכנית משלבת היכרות מעמיקה של החברה הישראלית ובעיותיה תוך חשיפה למורשת חכמי ספרד – שיטת הלימוד, הגותה ופסיקתה ההלכתית המקורית בכלל, ובפרט התמודדותה הפתוחה והפורה של מורשת זו עם המודרנה – מורשת המסייעת בהתמודדות נכונה עם בעיות החברה.
אנו מאמינים ש…
רבני קהילות יכולים וצריכים להיות מקור השראה בשאלות של צדק-חברתי ותיקון עולם, כתובת משמעותית להעצמת מוחלשים, ומובילי שינוי חברתי.
לימוד תורני הפתוח למציאות החברתית, העוסק בנושאים של כלכלה קהילה וחברה; מעמד האישה; מסורת ומודרנה, מקנה ידע וכלי ניתוח, המשנים את תפיסת התפקיד של רבני הקהילה.
מסורת חכמי הספרדים בפסיקתם, בדרשותיהם, ובפועלם הקהילתי-חברתי, מהווים מקור השראה להתמודדות עם שאלות חברתיות אקטואליות, ומייצגים גישה רעננה, היכולה לחבר בין ציבורים שונים בתוך החברה הישראלית.
רבנים המובילים שינוי חברתי מתמודדים עם דילמות מקצועיות וערכיות ביחס לתפקידם הרבני ומקומם בקהילה. עבודה סדנאית בקבוצת רבנים, מאפשרת צמיחה אישית ועיבוד התגובה הרבנית-החברתית הראויה לאירועים מ"השטח".
המדור במספרים
התוכנית פועלת כבר 4 מחזורים, במהלכה נחשפו לתוכנית 48 רבנים, בתוכם רבני ישוב ומועצה אזורית, ראשי ישיבות תיכוניות ואולפנות, דיינים, רבני בתי ספר, ורבני קהילות.
כ45% מהרבנים מכהנים באזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית ממושב דובב בצפון ועד ירוחם.
כ40% מהרבנים מהמגזר החרדי, וכ60% ציונות דתית.
שיתופי פעולה ותומכים
התוכנית מתקיימת אודות לתמיכה של קרן אבי חי, כל ישראל חברים, המוסד לרעיונות ולערכים יהודיים – ניו-יורק, ותורמים פרטיים.
בוגרי התוכנית מספרים:
החשיפה לתורתם של חכמי הספרדים נתן לי מבט חדש על כל המקורות שלמדתי עד כה, ושינתה את התפקיד שלי כרב ישוב – רב מושב דובב, מחזור א'.
אני מרגיש שהפעילות שאני עושה עבור הקהילה שלי היא שליחות. קיבלתי המון כוח לפעול ולקדם את הקהילה שלי – ראש ענף שירותי דת ליהודי אתיופיה ברבנות הראשית לישראל, מחזור ב'.
מצאתי את עצמי מתעניין בתחומים, שלא שערתי שהם קשורים לתורה, והתברר לי שעולם חדש של נושאים יהודיים נפתח בפני – ראש הישיבה התיכונית בקריית גת, מחזור ג'.
בוגרי התוכנית משנים:
הישיבה התיכונית בקרית גת הפכה לישיבה חברתית.
הוקמה ישיבה לנוער חרדי נושר בצפת במסלול המכשיר לשוק העבודה.
שונתה מדיניות הנשרת תלמידים מסורתיים בבית ספר דתי בירושלים.