רבי שמעון, אב לנער מתבגר
שוק התבואה, רעש, המולה, חקלאים מציעים את מרכולתם וסוחרים ממהרים לקנות. בצד, ליד המאפיה נער אחד, הבן של…הבן של רבי שמעון בר- יוחאי, אוכל ואוכל ואוכל ואוכל….
אוכל כיכרות לחם שאמו מביאה לו. מיד יש מי שישים לב וגם יביע את דעתו, מגעיל, שמן, יש לו נחש בבטן…הנער אליעזר, לא נשאר חייב, בכוחותיו האדירים, לוקח את חמוריהם של אלו שלעגו לו ומעלה אותם אל הגג. רבי שמעון, אביו , נאלץ להגיב אל הסיטואציה כהורה…
נהגי החמורים פונים מיד לאביו, שילמד את הפרא לקח, איך הוא מחנך את הבן שלו?! ככה מתנהגים?! רבי שמעון בר יוחאי, מברר מה קרה, מעמיד את הפונים אליו במקומם ולא חוסך מהם את הביקורת שמגיעה להם, במשפט אחרון הוא מוסיף: תגידו לו שאמרתי שיוריד את החמורים. רבי אליעזר מוריד את החמורים, שניים שניים, לא אחד אחד, תגובתו של אביו נתנה לו יותר כוח ממה שנתנה לו ההשפלה.
איך זה קרה? מה היה בדרך בה פעל רבי שמעון שהביאה לסופו הטוב של הסיפור? מה אנחנו יכולים ללמוד מתוך דמותו של רבי שמעון כאב להורה מתבגר?
הביקורת של רבי שמעון כלפי החמרים לצד הבקשה מבנו להוריד את החמורים מבהירה מה העיקרון המנחה אותו במקרה של קונפליקט בין חירות של אדם אחד לבין חירותו של אדם אחר ובמילים אחרות: להגן על כבודו של בנו? או לצאת כנגד התנהגותו המרדנית?
כל הורה לילד מצא את עצמו לא פעם באותה הדילמה: צד אחד בתוכנו מבקש כמעט באופן עיוור, אינסטקנטיבי, להגן על ילדינו מכל פגיעה, ביקורת או עלבון. אך צד אחר, בוחן את התנהגות הילד ומבקש לחנכו, לבקר אותו על התנהגותו ולהוביל אותו להתנהגות "ראויה".
האדם בן חורין לבחור את התנהגותו כל עוד היא אינה פוגעת בסביבתו ולכן הוא מבהיר לחמרים שהוא אינו נכנע לתכתיבים החברתיים שלהם ביחס לנימוסי אוכל, הוא עומד לצד בנו ומגן על כבודו. מצד שני הוא מבקש מבנו להוריד את החמורים מהגג מכיוון שבמעשה זה פגע באנשים אחרים. הדרך שבה בוחר רבי שמעון לפעול בהתאם לערכיו אינה מאשימה או משפילה את בנו, אך גם אינה מסירה ממנו את האחריות ולכן מעריכה אותו ואת יכולותיו. תגובתו של רבי שמעון מעודדת את אליעזר, היא משחררת אותו מתחושת האשמה או העלבון ומנטרלת את הצורך לתקוף על מנת להגן על עצמו, אליעזר יודע שאביו עומד לצידו אך מנגד הוא נדרש על ידי אביו לתקן את המצב שיצר.
תגובתו של רבי שמעון מאזנת בין שתי עמדות מרכזיות שמניעות התנהגות של הורים: עמדה אחת-תפקידו של ההורה לסלול בפני הילדים את הדרך, להקל עליהם ולגונן עליהם מפני כל הרע הקיים בעולם. העמדה השנייה-ההורה צריך לשמור על מעמדו כבעל סמכות, לשלוט בהתנהגותו של הילד ולצאת כנגד התנהגות מרדנית. שתי העמדות נובעות מרצונם הטוב של ההורים לחנך את ילדיהם ולהעניק להם ערכים בעלי משמעות אך בכל אחת מן הגישות לבדה טמונה סכנה: חוסר במתן גבולות, דיכוי ההתפתחות של הילד כאדם בעל בטחון וערך עצמי וכו'…
בסוגיות של הורות ושוויון הזדמנויות בחינוך חברו מכון עזריאלי ו"ממזרח שמש".
מכון עזריאלי להעצמה חינוכית, מוביל פרויקטים בבתי ספר רבים שמטרתם למנוע נשירת תלמידים ממערכת החינוך עקב אי הצלחה בחטיבת הביניים. "ממזרח שמש" מקיים קבוצות בית מדרש לשינוי קהילתי ומוביל תוכניות הורים שמאפשרת את ההפרדה בין המעמד החברתי לבין ההצלחה בלימודים. התוכנית מציעה את הערכים החברתיים והכלים המנחים את ממזרח שמש בפעילותה לצד עקרונות בהנחיית הורים שביחד נותנים מענה לרצון ללוות את הילדים בדרך להצלחה.
רבי אליעזר ברבי שמעון,
עלו חמרים לעירו לקנות תבואה,
וראו אותו יושב לפני התנור,
ואמו מביאה והוא אוכל,
אימו מביאה והוא אוכל,
עד שאכל את כל הכיכרות.
אמרו: ווי, נחש רע שורה במעיו של זה.
שמע קולם. מה עשה להם?
לקח חמוריהם והעלם לראש הגג.
הלכו ואמרו לאביו.
אמר להם: אולי אמרתם לו דבר רע?
אמרו לו: היה יושב לפני התנור,
ואמו מביאה והוא אוכל,
עד שאכל את כל הכיכרות.
ואמרנו – ווי, נחש רע שורה במעיו של זה.
אמר להם: ושמא משלכם אכל?!
וההוא שברא אותו, ברא לו מזונו?!
אף על פי כן, לכו ואימרו לו משמי
והוא יוריד לכם.
הלכו ואמרו לו,
והנס האחרון היה קשה מן הראשון.
כשהעלה אותם, העלה אחד אחד,
וכשהוריד אותם הוריד שניים שניים.
(פסיקתא דרב כהנא, פיסקא יא, ויהי בשלח)