שמעון הגיע לפגישה ברטורנו מלווה בבנו, קצין צעיר במדים. אשתו של שמעון לא הצטרפה לפגישה, היא כבר לא האמינה בכלום. אמונתה ביכולת של בעלה להיפתר מבעיית השתייה שלו טבעה מזמן באותו אלכוהול.
"אני כאן בגלל אשתי" הצהיר שמעון מייד, "היא איימה עלי בגט והפעם זה נראה די רציני כי היא גם הציגה לי זימון מבית הדין הרבני". הרב אקשטיין הופתע ממהלכה הנועז של אישה זו.שמעון, המשמש שנים כמורה לתנ"ך ובעל סמיכה לרבנות, אדם חביב ובר אוריין החל לפזר דברי תורה, משלים וסיפורים…
לא האפטרשייב החזק שנדף ממנו ולא סוכריית המנטה שבפיו הצליחו לטשטש את העובדה שהיהודי השמח וטוב הלב שתוי כמעט עד דלא ידע…
חודשיים מאוחר יותר כאשר הוא כבר נקי מעל ל-30 יום, ישב עם הרב אקשטיין ושוחח איתו בכובד ראש. "איך המשך התוכנית יעזור לי?" שאל "מה יש לה לחדש לי?" "המדריך שמעביר לנו את הסדנה מזכיר לי את התלמידים שלי בתחילת דרכם בישיבה, כשהם פתאום מגלים את אלוקים, אני חייתי איתו 50 שנה, התפללתי אליו, צעקתי אליו, צחקתי אליו, הוא ליווה אותי לכל מקום שהלכתי, הייתי כל כך קרוב אליו, שאפילו הייתי שותה אצלו בבית… בבית הכנסת עשיתי 100 ברכות ביום רק על וודקה…"
בני ישראל באמצע המסע המופלא במדבר בדרך לארץ המובטחת כאשר לא היה חסר להם כלום, עמוד ענן מסוכך עליהם ביום, עמוד האש שומר עליהם בלילה, המן- האוכל האלוקי מזין אותם ללא מחסור, פתאום "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר, זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עיננו.." (במדבר יא, א).
אדם נמצא במלון "הילטון" יש לו כל מה שהוא צריך והוא מתאווה למנת הפלאפל מהדוכן בשכונה. אין הסבר אחר מאשר כח התאווה, רק מכור מתאווה באופן בלתי לוגי לריגוש המוכר והרע.. הוא צובע אותו בצבעים וורודים, "אשר נאכל חינם" (מי נתן להם אוכל חינם?). הם רוצים בשר ונזכרים בערגה בבצלים ובשומים- חוסר שפיות מוחלטת!
ניתן לומר שחוטא הוא מי שעדיין נמצא בשליטה, הוא עדיין יכול לבחור ברע או בטוב, הוא עדיין בשפיות, למרות שהוא מחליט לבחור ברגע זה ברע. מכור לעומתו איבד שליטה, הוא יעשה הכל על מנת להשיג את ההתמכרות שמבחינתו היא התרופה לכאב הרגשי הפנימי שלו. לא מדובר בחטא אלא במחלה. חטא הוא מעשה נישלט, התמכרות היא מחלה בלתי ניתנת לשליטה.
אם פעם חשבו שתופעת ההתמכרויות לחומרים פסיכואקטיבים ועוד דברים נמצאת רק בשכונות מצוקה הרי שהיום ידוע שאין הבדל בין שכונות עוני, לבין השכונות היוקרתיות ביותר בעולם, מבחינת השימוש בסמים. ההבדל יהיה בסוג הסם בטיבו ובמחירו.
(מתוך דברי הרב אקשטיין, מנהל רטורנו)
רטורנו הוא מרכז לטיפול בהתמכרויות הנמצא ליד בית שמש. ברטורנו טופלו עד היום החל משנת 1990 מאות מכורים, מעל ממחציתם הם מהמגזר הדתי. מכורים לסמים, לאלכוהול, להימורים, למין ולהפרעות אכילה. כ-70% מהם לאחר הטיפול עלו על דרך חדשה, דרך רוחנית שלא הכירו. דרך זו היא עיבוד יהודי רוחני של שיטת 'שנים עשר הצעדים' הקיימת בעולם.
תוכנית "מרח"ב" למנהיגות רבנית חברתית של ממזרח שמש, המונה 12 רבנים המכהנים כרבני קהילות ורבני ישובים, קיימה לאחרונה סמינר במרכז רטורנו. הרבנים למדו על נושא ההתמכרות ברמה תיאורטית, הם שמעו על יסוד ההבדל בין יצר הרע להתמכרות, ובנוסף לכך הם קיבלו כלים של ממש על מנת להיות רגישים למצוקות השונות בקהילותיהם, גם במקרים עדינים יותר שלא מגיעים עד לכדי התמכרות של ממש.
הקבוצה נחשפה לדרך הטיפול באמצעות שיטת "12 הצעדים" המובילה את האדם לידי מודעות עצמית גבוהה, ועבודה רוחנית מיוחדת. הרבנים שמעו כמה עדויות של מכורים לשעבר שסיפרו על התהליך שעברו.
נלמד שההתמכרות אינה מחלה אלא היא תרופה! תרופה לבעיה יותר עמוקה שאותה פותר המכור בצורה לא נכונה. התהליך הוא בחיפוש אחר שורש הכאב או המצוקה, לכן מה שעברו הרבנים הוא חשיפה למצוקות הפנמיות ועמוקות. יש מקום לרב ברגישותו לגלות את המצוקה לפני שהיא תתגלה כהתמכרות של ממש.
ניתן לומר בודאות שהחוויה שעברו הרבנים היתה מכוננת עבורם, הסדנאות שהתקיימו עסקו ברגשות, כאבים, הצלחות ופיספוסים של הרבנים בעצמם בחייהם הפרטיים. אין ספק שסמינר זה גרם להם להסתכלות אחרת על האנשים הסובבים אותם.
תהליך זה, העוסק במידה מרובה במידות אישיות ועבודה רוחנית-מוסרית, מצטרף להשתלמות שעברו הרבנים בנושא זוגיות על ידי יועץ זוגי בכיר. המטרה הינה לפתוח אופקים נוספים לרבנים ולהעשיר את העשיה שלהם.