פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שינוי חברתי

הקיץ נוכחנו בתופעה מדהימה, אלפי אנשים יוצאים את בתיהם ודורשים שינוי. אך בין אם נחזק או נבקר את מחאת האוהלים של קיץ 2011, קשה שלא לתהות: איך קם האוהל הראשון? מה גרם לראשי המאבק להקים אוהל ולהעיר את המדינה כולה? איך מתחיל שינוי חברתי ?דפני ליף ושותפיה כאברהם אבינו , ערערו על הסדר הקיים ואמרו שאפשר וצריך אחרת .

מהודעה אישית בפייסבוק לתנועת המונים, מה הפך את דפני ליף למנהיגת המחאה הנוכחית?

דפני ליף, עורכת וידאו בת 25 מתל אביב, אישה מן היישוב מפרסמת ביום אחד הודעה בפייסבוק; "בערב, אחרי עשר שעות עבודה אגיע לכיכר הבימה עם אוהל שבדרך כלל נחשף לנופים שונים מתל אביב – ארכיב אותו ואחנוך את ביתי החדש. יכול להיות שזה יהיה לילה מאוד בודד, אבל אם מספיק מאיתנו יהיו שם יהיה הרבה יותר קשה להתעלם, בכל זאת, זו העיר שלנו". חודש לאחר מכן, מוצאת עצמה דפני נואמת מול שלוש מאות אלף איש הצועקים בשלהוב "צדק חברתי".מובילה מאבק חברתי רחב מימדים.איך זה קרה?

מדרש בראשית רבה(יב,א) מתייחס לשאלה זו.המדרש תוהה מדוע הנער אברם הופך בבוא היום לאברהם אבינו ,מייסד העם היהודי. המדרש מתייחס לציווי שהוא המעשה המנהיגותי הראשון, האוהל הראשון בשדרה,הציווי " לך לך מארצך".אברם מצווה לצאת מביתו,ארצו,מאזור הנוחות שלו לארץ לא נודעת, "אל הארץ אשר אראך". אברהם אינו יודע אפילו מה היעד הסופי,עליו לבטוח בשולחו.

למה דווקא אברהם יוצא למשימה זו, למה הוא בוחר בשליחות הקשה?

המדרש מדמה את אברם "לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת"; איש ההולך בדרכים ורואה עיר העולה בלהבות. אמר: "תאמר שבירה זו ללא מנהיג?" אותו הלך שואל את עצמו איך יכול להיות שעיר בוערת ואף אחד לא פועל לכבות את האש, הייתכן שאין מנהיג לבית זה? מדוע תושביו אינם פועלים וחיים במציאות זו?

שאילת השאלה, הערעור על הסדר הקיים , המחשבה שצריך ויכול להיות אחרת היא זו שהופכת את אברם לאברהם , מנער אנונימי לאב האומה היהודית. מנהיג. באוגוסט 2011 הייתה זו דפני ליף שהעזה לשאול למה יוקר המחייה בישראל כ"כ גבוה? ומדוע הפערים החברתיים כ"כ עמוקים?

אם גרעין המנהיגות הוא שאילת שאלות , מדוע אם כך לא כולנו מנהיגים?

הרב דניאל אפשטיין, פילוסוף ופרשן של עמנואל לוינס, טוען כי " אברהם התחיל כמו סוקראטס: שואל, תמה, חוקר. ברגע מסוים השאלה מופנית אל אברהם עצמו. הבורא, שנדרש להתגלות, מפנה את תשומת לבו למשמעות המקופלת בשאלתו. מי אתה, השואל? מדוע אתה שואל, כשכולם עוברים לסדר היום? האם שאלתך אינה מוכיחה שאתה הנשאל?" .

מכאן שלהליכה קודמת שאלה. אתה מוצא את ייעודך אחרי שחיפשת ותהית ושאלת. לשמוע את הציווי האלוהי משמעו לקחת אחריות למערכת החברתית שבה אתה פועל, ולא רק לציר הפנימי שבינך לבין אלוהיך.

שאילת השאלות היא משימה מורכבת , עצם השאלה היא לקיחת אחריות וממנה אמור להיגזר המעשה.

פעמים רבות ,במודע או שלא, אנחנו בוחרים לעצום את עיננו, הכאב ,האחריות והמחיר הנגזרים בעת  פקיחת העיניים קשים ורבים. מעטים מאיתנו מעזים לשאול, הם אלו המנהיגים אותנו, יוצאים לשדרה, מכבים את האש הבוערת, משמיעים קול ומקדמים אותנו לחברה צודקת יותר.