צדק חברתי תוצרת "הארץ"- משה שריקי

"קצת צדק חברתי בדיור", מאמר המערכת ב"הארץ" (21/3/12) עסק לכאורה במצוקת הדיור בחלוקת משאבים צודקת, ובביקורת התנהלות רה"מ ושר האוצר סביב "רפורמת המרפסות" מחד, וקביעת קריטריונים לקבלת דיור מסובסד מאידך. מר נתניהו הבטיח לישראל ביתנו להכניס את קריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות", אך השר שטייניץ, הבטיח לש"ס קריטריון הפוך "ותק בנישואים".

בפועל זהו מאמר שטנה אנטי-חרדי וליתר דיוק אנטי-ש"ס ושריה, המוצגים כזוללי משאבי המדינה ע"ח הציבור החילוני הכורע תחת נטל חובותיו למדינה ובכלל. מכאן, אם רק ינושלו החרדים מכוחם (שהמשך פעולתם נמנע, כך במאמר, רק הודות למר ליברמן,"מגן המעמד הבינוני החילוני" שהצביע נגד "רפורמת המרפסות") יושג "קצת" צדק חברתי לדעת מערכת "הארץ".  במודע או שלא במודע חשף המאמר את השסעים העמוקים בחברה הישראלית ועודד הרחבתם: חילונים/חרדים, אשכנזים/מזרחים, ושיסוי המעמד הבינוני בנמוך בלטו בנוכחותם, וכתמיד נעדרו מהשיח לגמרי נשים ומיעוטים לא יהודיים הנפגעים ממצב הדיור לא פחות (אם לא יותר).

קריאה לסולידריות או לכל הפחות להתארגנות משותפת של נפגעי המדיניות הכלכלית הקלוקלת מבית נתניהו את שטייניץ (המקובלת על רבים מחברי מערכת "הארץ") במאבק צודק והכרחי זה כלל לא עולה על הפרק.

כאן המקום להתריע ולהזהיר מפני מאמרים מסוג זה. בהתייחסו ל"ותרנות" ו- "סליחה" כערכים חברתיים, הביא הרב עובדיה יוסף מדרש על שנת בצורת בה כנס רבי אליעזר את הקהל לתפילה למען הורדת הגשמים ("הליכות המוסר השלם", א', רסז). עם ישראל "אין כוחם אלא בפה" קבע האחרון, ולכן סבר שבקשת סליחה מהקב"ה תביא הגשם. אך סליחת המתפללים נדחתה כל זמן שהוביל הוא את התפילה ורק משהוחלף ברבי-עקיבא החל יורד הגשם בנדיבות. הגמרא הסבירה שמשום שהיה האחרון סלחן באופיו (ולהבדיל מהראשון), קיבל הקב"ה תפילתו. מכאן הסיק הרב עובדיה ב"שולחן ערוך", שיש לקחת תמיד חזן הגון ראוי ונוח לציבור, שכן אפילו אם קולו של חברו נעים יותר, אם מעשיו לא ראויים "יעדיפו ויקדימו את הענוותן" (או"ח, סימן נ"ג סעיף ד').

עד כאן המשל, מהו הנמשל?

מערכת "הארץ", גם אם מכילה "אנשים חושבים" שקולם נתפס נעים יותר, כל עוד פרשנותם לצדק חברתי משמעה המשך הפלגנות, עדיף שיוחלפו בחזן אחר ( ויסלח לי שר-החוץ, שממש אינו האיש המתאים).

מנגד, אנשי ש"ס יקרים, הקשיבו קשב רב לדברי רבכם!  מדיניותכם הסקטוריאלית לא תוביל אלא להחלפתכם גם אתם בחזן ותרן וצנוע הרוצה בטובת כלל ישראל (משהו אמר הרב אמסלם?).

דרוש היום יותר מתמיד חזן שאינו ממוקד בסיפוק צרכי קהילתו, שמבין כי קריטריונים כ"ותק בנישואים" או "מצוי כושר ההשתכרות" רק מרחיקים את הסיכוי להשגת צדק חברתי לכלל, יחתור להשגת שותפות, ל"מצוי כושר ההתמקחות", ובאומץ להבהיר לכולם שרק ערבות הדדית תשיג המטרה ולכן נדרש לעיתים גם לפשרה.