כשהייתי ילדה, עוד לפני שילדים התחפשו בתחפושות של דמויות מה"אח הגדול", אחת התחפושות הכי פופולארית היתה של אסתר המלכה: שמלה לבנה, מלמלה, כתר על הראש ושרביט.כשגדלתי משהו בדמות הנוצצת של אסתר החל להיסדק, תהיתי על הפסיביות שלה, כעסתי על המודל הנשי הכל כך כנוע שהיא מייצגת עבורי ובטח שלא הבנתי מה יש בה, בהדסה, שראוי למגילה להיקרא על שמה.אודה ואתוודה, עדיין קשה לי איתה, עם אסתר. הייתי מעדיפה לצייר אותה היום יותר כפוקהונטס, לוחמת חופש אמיצה, מאשר על הדמות עליה חונכתי: מלכה יפה, עדינה וצייתנית. אך התבוננות מעמיקה יותר במגילה מגלה לי כי אסתר מלמדת אותנו שיעור חשוב בסולידריות וזהות. להמשך קריאה לחץ כאן