רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

mobile-logo

כתבות ניוזלייטר

ממזרח שמש > כתבות ניוזלייטר

א-מיתיות- צדק חברתי, מגדר ומדרש- הזמנה לערב השקה

28 בנובמבר 2011

הציבור הרחב מוזמן לערב השקת הספר : א-מיתיות -צדק חברתי, מגדר ומדרש, שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ממזרח שמש".

הערב יתקיים ב"תמול שלשום" מסעדה, בית קפה וחנות ספרים, יואל משה סלומון 5 ירושלים.

13.12, יז' כסלו, בשעה 19:00.

בין האורחים בערב יהיו :

תמי מולד חיו – פעילה חברתית תשוחח עם אלמוג בהר ואסתר עילם מבין הכותבים בספר על נשים מובילות שינוי.

המשך לקרוא

נשים עושות שלום- סרח בת אשר

17 בנובמבר 2011

"ואני עושה שלום": סרח בת אשר מונעת מלחמה- גלית סעדה-אופיר ז"ל (מתוך הספר א-מיתיות)

סרח בת אשר (כשמה במדרש, או שרח בת אשר כשמה במקרא) הייתה אחת מנכדותיו של יעקב.

שמה של סרח מופיע לראשונה בספר בראשית (מו: יז) כאחת מבנות משפחת יעקב שהשתתפה בהגירתה של המשפחה למצרים. אזכור שמה במקביל לשמות בניו של אשר מרמז על חשיבותה ועל משקלה הסגולי יוצא הדופן לא רק במשפחת יעקב, אלא אף בכינונה של הקהילה העברית במצרים ולאחר מכן. מקובל לחשוב שבעקבות זאת זכתה סרח לחיי נצח. אריכות ימיה של סרח מאפשרת לה להיות עדה לאירועים היסטוריים בחיי הקהילה העברית ולקחת בהם חלק חשוב .

המשך לקרוא

הגפיטלעפיש של אברהם אבינו

16 בנובמבר 2011

בצעירותי, נהגתי ללכת לבני עקיבא. בימים ההם, עוד לפני שקול האישה הפך להיות ערווה, תנועת הנוער הדתית, היתה מקום של אינטגרציה חברתית, תרבותית ודתית. אחת החוויות שיותר זכורות לי נקראה "שבת אירוח". במסגרת זו, מידי שנה, התקיימה שבת שבה כל חברי הסניף המקומי שמו פעמיהם לעיר אחרת, שם התארחנו אצל חניכי הסניף המקומי. בהמשך אותה שנה, התקיימה שבת גומלין. מבין כל ההתארחויות ההדדיות, זכורה לי אחת במיוחד, אשר התקיימה באחת השכונות הירושלמיות. באותם ימים, הסניף שלנו הורכב בעיקר מיוצאי עדות המזרח, בעוד הסניף המארח היה הנגטיב העדתי שלנו. עבור רובנו, אותה שבת, זכורה כחוויית הגפילטע-פיש הראשונה שלנו, חוויה שעמדה במוקד השיחות בינינו זמן רב לאחר מכן.

המשך לקרוא

"אין התורה נקנית אלא בחבורה"- איזו חבורה?

28 ביוני 2011

"אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג ע"ב)- אך איזו חבורה? חבורת תלמידי ישיבה? חבורת חברי אקדמיה מהחוג למקרא? או אולי חבורת עובדים ועובדות שבהפסקת הסיגריה הקצרה בין משמרות החליפו בניהם כמה מילות תורה? מיהי אותה "חבורה" שאין התורה נקנית אלא בה?

בתלמוד בבלי, (מסכת תענית, דף כ, עמ' א-ב ) מסופר על ר' אלעזר היוצא מבית המדרש, מבית רבו, לאחר לימוד תורה מעמיק ואינטנסיבי. התלמוד מעיד עליו כי "דעתו היתה גסה עליו" מפני ריבוי לימוד התורה,. ביציאתו מבית המדרש הוא פוגש "מכוער". מיהו אותו מכוער? בידי מי נמצאת התורה? והיכן נמצא ה"כיעור" באמת?

המשך לקרוא

גיור שלא לשם שמיים? מתלמוד בבלי, לרב עוזיאל ועד לח"כ חיים אמסלם.

28 ביוני 2011

ההלכה היהודית מגדירה כ'יהודי' רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שעבר גיור כהלכה. כדי להתגייר צריך הגר לקבל את האמונה באל אחד, ללמוד הלכות ומנהגים יהודיים ולעבור מבחן, לטבול במקווה, וגברים צריכים לעבור גם ברית מילה. מהם המניעים שהובילו אנשים במהלך הדורות לעבור תהליך קשה זה של כניסה ליהדות? ומ ה קורה היום במציאות הישראלית המורכבת? גיור בין הלכה למציאות.

"כל המתגייר לשום אישה, לשום אהבה, לשום יראה, אינו גר" (מסכת גרים פרק א הלכה א, ג)  ממסכת גרים אנו למדים כי 'גר צדק' הוא רק מי שמניעיו הם 'לשם שמים' – כלומר, מי שהכיר בלבו באמונה היהודית ורוצה להפוך ליהודי ללא אינטרס נוסף. לכן גיור שנועד לאפשר נישואין ליהודי/ה, או גיור שנובע מתוך פחד – אין לו תוקף הלכתי לפי המשנה. מנגד, עיון  תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין (פרק ד, דף סה, טור ב), אנו למדים כי כבר בתלמוד הייתה מחלוקת בסוגיה זו, והיו שהכשירו גיור גם מטעמים אחרים….

המשך לקרוא

איך הדברים משתנים-יוליה קיסטרב

20 ביוני 2011

במשך שנים לא רציתי לקנות או לקבל שרשרת מגן דוד. הרגשתי שאני לא רוצה להגדיר את עצמי. מגן דוד על הצוואר זה מחייב, זה אומר שאני קשורה בקשר הדוק שקיבלתי על עצמי במאה אחוז ליהדות. שאני מודעת וגאה שאני יהודיה.עד כמה שזה ישמע מטורף, לא הייתי מוכנה לקנות או לענוד מגן דוד.

ישראל היא מדינה שלא נולדתי בה בכלל, מדינה שלא תמיד זכתה לאהדה בבית שלי. עליתי מרוסיה בכיתה א’ ודי נסגרתי ב"מעגל של הרוסים". בהשתלבות בארץ חדשה זה היה לי קל יותר, טבעי וברור. התרבות בבית אחרת, לא ישראלית. היו זמנים שלא אהבתי את הארץ, את האנשים, רציתי לנסוע למקום אחר ואפילו לא לשרת בצבא.

המשך לקרוא

מבט אישי מקרית שמונה- שולמית אברג'ל-טימסית

19 ביוני 2011

מאז שאני זוכרת את עצמי ישנם שני דברים שתמיד הייתי גאה בהם:

האחד, היותי תולעת ספרים, קוראת כל מה שאני רואה. קונה, משאילה, קוראת את אותו הספר שלוש וארבע פעמים (כן, כן…הארי פוטר) ואפילו קוראת כמה ספרים בו זמנית.

השני, היותי בת קריית שמונה. נולדתי וגדלתי בקריית שמונה.

אני מתה על קריית שמונה, אתם יודעים מה? אפילו מאוהבת…

פעם חשבתי שזה בגלל האנשים החמים והטובים, אבל אני מהסוג שלא מכיר אף אחד.

אחר כך חשבתי שזה בגלל האוויר המדהים, אבל אוויר טוב יש גם בקיבוץ.

אולי בגלל התרבות והפעילויות הרבות, אבל אם נודה על האמת, אלו מעולם לא היו כאן בשפע…

אז למה אני אוהבת את קריית שמונה? לא יודעת והסיבה גם לא ממש משנה. בינתיים אני כאן.

המשך לקרוא

היד הנעלמה מסתירה את בני האדם- יאיר כהן צמח

19 ביוני 2011

לאחרונה אני נזכר די הרבה ביום סיום לימודי  לתואר הראשון בבית הספר לכלכלה באונ' ת"א. נזכר בנעימים וחושב … מה מאושרים חייו של בוגר אחד מהחוגים  לכלכלה בארצנו.הוא יוצא את שערי הפקולטה כשכל העולם פרוש לפניו, סדור וממוין על פי המודלים הכלכליים המתוחכמים והמעודכנים  ביותר. מודלים המבוססים על האידיאולוגיה המחודדת והברורה של אסכולת שיקגו-הניאו ליבראלית ומייסדה עטור התהילה (המוצדקת ) פרופ' מילטון פרידמן . כל בעיה כלכלית שתונח לפתחו של סטודנט זה מייד תענה בתשובה מנומקת ומבוססת ובד"כ גם במודל המתמטי המתאים…אינפלציה? מודל, חישוב, תשובה. חוסר בגורמי יצור?כנ"ל. עקומת לורנס ? תקציב לא מאוזן?  מדיניות פיסקלית? מדיניות מוניטרית ? לכל בעיה יש מודל ויש תשובה. זה ברור, אחרת הוא לא היה עובר בהצלחה את כל הדרישות לקבלת התואר. אבל אם תופנה אליו שאלה בנושאים כמו מדיניות סעד, צדק חברתי, זכויות חברתיות, זכויות העובד, שוויון, העסקה פוגענית, צדק חלוקתי (או משהו המדבר, רחמנא ליצלן, על חסד וצדקה) התשובה המידית תהיה במקרה הטוב, הפניה של השואל לחוג לעבודה סוציאלית (הרי שם לומדים על הנושאים האלו)  ובמקרה הסביר יותר, תמיהה על פשרן של המילים החדשות האלה, שדווקא נשמעות לו בעברית אבל הוא צריך לחפש במילון כדי להבין בדיוק מה פירושן…

המשך לקרוא