במשך שנים לא רציתי לקנות או לקבל שרשרת מגן דוד. הרגשתי שאני לא רוצה להגדיר את עצמי. מגן דוד על הצוואר זה מחייב, זה אומר שאני קשורה בקשר הדוק שקיבלתי על עצמי במאה אחוז ליהדות. שאני מודעת וגאה שאני יהודיה.עד כמה שזה ישמע מטורף, לא הייתי מוכנה לקנות או לענוד מגן דוד. ישראל היא מדינה שלא נולדתי בה בכלל, מדינה שלא תמיד זכתה לאהדה בבית שלי. עליתי מרוסיה בכיתה א’ ודי נסגרתי ב"מעגל של הרוסים". בהשתלבות בארץ חדשה זה היה לי קל יותר, טבעי וברור. התרבות בבית אחרת, לא ישראלית. היו זמנים שלא אהבתי את הארץ, את האנשים, רציתי לנסוע למקום אחר ואפילו לא לשרת בצבא. עם השנים, התחלתי להכיר אנשים מחוץ לאותו מעגל מוכר , הצטרפתי ל"אחריי לצה"ל", התבגרתי, הבנתי דברים ומצאתי את עצמי מתנדבת לשנת שרות. שנה מחיי שאני נותנת לחברה ולמדינה, איך הדברים משתנים…